השגרה פשוט חוזרת בעצמה

היי,

קיבלת ודאי, גם את, כמה וכמה מיילים על "איך לחזור לשגרה בקלות ובהנאה?" 
נכון?
אז, זה לא מייל כזה.
אני מחוץ לשגרה בתקופה האחרונה.
הייתי בחופשה בתחילת מרץ,
והחג גם הוא סוג של "מחוץ לשגרה"
במיוחד כי חגגתי עם אימי היקרה ברומא…
בימים האחרונים ראיתי הרבה התעסקות עם
הנושא הזה של "איך חוזרים לשגרה…"
בקבוצה מסויימת מישהו כתב:
"הכי טוב זה לא לצאת מהשגרה כי זה קשה לחזור לתלם…"
נראה לי קצת מוגזם. לא?
יש לי תובנה מרעננת.
ממש לא צריך לעשות דבר כדי לחזור לשגרה.
השגרה פשוט חוזרת בעצמה.
ברגע שיש לנו ימים רציפים שהילדים במסגרות,
שהסביבה כולה בעבודה, בעשייה, בהתנהלות של פעילות שגרתית…
גם אנחנו נחזור לשגרה.
ואם הקצב שלך קצת איטי? יתכן מאוד שזה מה שנכון לך.
ואם את עובדת קצת פחות? הרי זו אחת הסיבות שבחרת להיות עצמאית.
לעשות דברים בדרך שלך.
יש כל כך הרבה "מתכונים" לניהול והתנהלות,
ואין לי ספק שאת רובם את מכירה (ברמה כזו או אחרת).
כך שלא בהכרח את זקוקה ל "3 צעדים קלים לחזרה לשגרה".
את יודעת שאם את רוצה שדברים יקרו,
כדאי לתכנן אותם.
לכתוב מה את רוצה לעשות ומתי.
אם זה כרוך באנשים נוספים – לתאם ולסגור את הזמנים איתם.
את גם ודאי יודעת, שכדאי "לבלוע צפרדע" מוקדם בבוקר,
זה לא תמיד טעים,
אולם בהחלט אפקטיבי.
יש הרבה מה לדעת לגבי ניהול עצמי,
וזה גם חשוב.
אין הכוונה להפסיק לעשות.
אולם, לעיתים, מרוב רצון להספיק ולהיות יעילות
אנחנו לא מאפשרות לעצמנו את הקצב שלנו.
את ההנאה והיתרון שיש לנו בכך שאנחנו לא מחוייבות למסגרת מסויימת.
אני כותבת לך,
ובעצם לעצמי.
אחד האתגרים שלנו זה להיות בהקשבה לקצב שלנו.
ההרגל של לרוץ, לעשות, להספיק (מה עדיין לא הספקתי היום…)
לתקתק משימות, את הילדים/הבעל/בן הזוג…
ואם חלילה אני אנוח?
מייד עלה לי המשפט הפולני הידוע "אני כבר אנוח בקבר"…
ובכולנו יש מידה כזו או אחרת של פולניות 😉
רציתי לומר שלא כל קצב איטי משמעו בטלה,
ולא כל מנוחה משמעה דחיינות.
ובכלל, כדאי לנו לברר מדוע יש משימות שנדחות.
אולי אם ננוח או נפעל בקצב שמתאים לנו,
נמצא את הרצון לעשות?
מאחלת לך שהשגרה תעשה לך רק טוב.
שתוותרי על רגשות האשם ותאפשרי לעצמך את הקצב שלך.
ושתגלי שעסקים נעשים גם ממקום של רוגע.

המון הנאה והצלחה בחיים ובעסקים,
רוית

נ.ב. מוזמנת לשתף במחשבות ובהרהורים שלך על מה שכתבתי. כאן למטה מתחת לפוסט.

לשמוע את דעתכן

תגובות